×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור אורח חיים שכ״גטור
;?!
אָ
(א)  מותר לומר לחבירו מלא לי כלי זה אפילו הוא מיוחד למדה אבל אסור להזכיר לו שם מדה כגון תן לי מדה פלונית או פלונית כתב הרמב״ם ז״ל אסור לשקול כלל או למנות ולמדוד בין בכלי מדה בין ביד בין בחבל. (ג)  ומותר לומר לחבירו תן לי ביצים ואגוזים במנין. (ד)  ואומר לחנוני תן לי ד׳ ביצים וה׳ רמונים ובלבד שלא יזכיר לו שם דמים ולא סכום מדה ולא סכום מנין לומר כך וכך יש לך בידי תן לי כך וכך ויהיה לך בידי כך וכך. (ה)  המביא כדי יין וכדי שמן לא יביאם בסל וקופה כדרך חול אלא יביאם לפניו או על כתיפו וכיוצא בזה שישנה מדרך חול אפילו אין בשינוי קלות במשא ואם א״א לו לשנות מותר. (ו)  מדיחין כלים בשבת לצורך היום כגון שנשאר לו עדיין סעודה לאכול אבל לאחר סעודה שלישית אין מדיחין וכלי שתייה מדיחין כל היום שכל היום ראוי לשתייה. (ז)  אבל אסור להטביל כלי חדש או להטביל מטומאתו. (ט)  ומותר לשפשף הכלים בכל דבר כדי לצחצחן דכיון שאינו מכוין אלא לצחצחן מותר חוץ מכלי כסף בגרתקון שאסור לשפשפו בהם והוא מין עפר המתקשה בחבית של עץ משמרי היין מפני שהוא עיקר תקונו והוא גורר אותה וחייב משום ממחק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) מותר לומר לחבירו וכו׳ משנה ס״פ אין צדין פליגי בה ת״ק ורבי יהודה ופסקו הפוסקים כת״ק וכדמפרש רבא דלת״ק אפי׳ הוא מיוחד למדה פירוש שמודד ומוכר בו ימלאנו דלא כרב יהודה דלא שרי אלא בעומד למדה ועדיין לא מדדו בו וכן פסק הרמב״ם בפ״ד די״ט והרא״ש וכן כתב רבינו וכתב הרא״ש שכן פסק בעל העיטור והרמב״ן פסק כרב יהודה והרי״ף לא הביא דברי רבא כמ״ש בגמרא עכ״ל וז״ל הרי״ף בספרים שבידינו מאי אבל לא במדה אמר רבא שלא יזכיר לו שם מדה. אבל כלי העומד למדה ימלאנו עכ״ל ואי איפשר ליישבו דפתח בדברי רבא דפי׳ אבל לא במדה שלא יזכיר לו שם מדה כגון תן לי מדה פלונית או פלונית ומדיוקא נשמע דכשאינו מזכיר לו שם מדה אפי׳ בכלי המיוחד למדה ימלאנו ומסיים בדברי רב יהודה שאמר אבל כלי העומד למדה ימלאנו ומדיוקא נשמע אבל בכלי המיוחד למדה לא ימלאנו ובעל כרחינו צריכין אנו לומר דבסיום דבריו איכא ט״ס וצריך להגיה אבל כלי המיוחד למדה ימלאנו. והר״ן הביא לשון הרי״ף בטעות גדול מזה אבל כלי העומד למדה לא ימלאנו וצריך למחוק לא גם מ״ש בר״ן ומוכח בגמרא ללישנא קמא וכו׳ צריך להגיה ללישנא בתרא וכמ״ש ב״י גם מ״ש הר״ן ונ״ל דכי שרינן הכי וכו׳ הוא מילתא באנפי נפשיה לא בא ליישב דברי הרי״ף וכ״כ ב״י דלא כמ״ש הר״י אבוהב וכל זה פשוט לפע״ד אין צריך לאריכות לבאר כל זה: (ב) ומ״ש רבינו כתב הרמב״ם אסור לשקול כלל או למנות ולמדוד בין בכלי מדה בין ביד בין בחבל בפרק כ״ג דשבת כתב כן ורצונו לומר בכלי מדה דכתב כאן בסתם שהוא אסור היינו כמו שרגילין למדוד בחול דמזכיר לו שם מדה דומיא דמודד ביד או בחבל וכאן קיצר הרמב״ם ולא כתב אלא דרך כלל. ובה׳ י״ט האריך בפרטי דינין של משקל ומנין ומדידה כמו שמפורש במשנה ובגמרא גבי י״ט דבהא דין שבת ודין י״ט שוין והתנא דקבע דינים אלו בי״ט הוא לפי דשכיח טפי בי״ט מבשבת כיון דאוכל נפש מותר בי״ט ושוקלין ומונין ומודדין שהולכין אצל רועה צאן וא״ל תן לי טלה אחד ואצל פטם ואצל נחתום ואצל חנוני ושוקלין בשר וכו׳: (ג) ומותר לומר לחבירו תן לי ביצים ואגוזים במנין משנה שם. ואומר לחנוני תן ד׳ ביצים וה׳ רימונים ברייתא שם והיינו חבירו ישראל וחנוני ישראל. אבל בעכו״ם אסור דשמא הביצים היום נולדו ועיין במ״ש הר״ן לשם: (ד) ומ״ש ובלבד שלא יזכיר לו שם דמים וכו׳ ברייתא שם פליגי בה ת״ק ורשב״א. ואיכא חילוף גירסאות דמחלפי דת״ק בדרשב״א ודרשב״א בדת״ק ומסיק הרא״ש ואמר לכך יש ליזהר בשניהם ועוד יש גירסא אחרת בדת״ק ולכך יש ליזהר בכל שלשתן דהיינו סכום מקח וסכום מדה וסכום מנין. ובסכום מקח איכא שני פירושים הרי״ף מפרש לקולא דוקא כשהיה חייב לו תחלה כסף וא״ל תן לי עתה בכסף הרי לך בידי שני כסף זהו סכום מקח פי׳ סכום דמים שהוא סוכם הדמים זה אסור אבל בא״ל תן לי בכסף מותר דאע״פ דמזכיר דמים כיון שאינו סוכם הדמים דהיינו סך הכל כך וכך וכן פי׳ ר״ח ובה״ג וכתב המרדכי שכן נראה לראבי״ה עיקר וכ״כ בהגהת אשיר״י וכתבו עוד המרדכי והא״ז דלא קשה על פי׳ זה מהא דאמר התם אין פוסקין דמים לבהמה דאלמא דפסיקת שם דמים בלבד אסור דשאני התם דהוי דבר שאינו ידוע שיעור ממכרה. א״כ כשפוסק דמיה הוי מקח וממכר ממש אבל לרש״י פי׳ סכום מקח דמים משמע דכשמזכיר שם דמים בלחוד תן לי בכסף נמי אסור וכ״כ הרמב״ם שלא יזכיר לו שם דמים ולא סכום מנין ומביאו הרא״ש משמע דהכי ס״ל ואחריהם נמשך רבינו ואמר בלבד שלא יזכיר לו שם דמים ולא סכום מדה ולא סכום מנין נזהר שלא אמר סכום דמים אלא דמים בלחוד להורות דבדמים אסור אפי׳ בלא סכום גם הר״ן כתב כך ותמה על הרי״ף ומביאו בית יוסף והכי נקטינן מיהו בהגהת ש״ע כ׳ דנהגו במדינות אלו להקל כדעת הרי״ף ודעימיה: (ה) ומ״ש רבינו לומר כך וכך יש לך בידי וכו׳ אתרווייהו קאי אסכום מדה ואסכום מנין אלא דצריך לבאר דבסכום מנין פירושו שיאמר לו יש לך בידי י׳ אגוזים תן לי עוד י׳ אגוזים ויהיה לך בידי כ׳ אגוזים אבל בסכום מדה א״א לומר יש לך בידי מדה פלונית תן לי עוד מדה פלונית ויהיה לך בידי כך וכך מדה פלונית דא״כ תיפוק ליה בלא סכום מדה אסור לומר תן לי מדה פלונית אלא צריך לפרש בכה״ג דאומר לו יש לך בידי מלא כלי זה שמלאת לי מלא לי עוד כלי זה ויהיה לך בידי מלא שני כלים זהו סכום מדה ואסור אלא יאמר לו מלא לי כלי זה: (ו) המביא כדי יין וכו׳ רפ״ד דמסכת י״ט ולגבי י״ט תנן וסובר רבינו דבדין זה שוין שבת וי״ט אבל התוס׳ לשם כתבו לחלק בין י״ט לשבת ומביאו ב״י ובש״ע הביא שני הדעות וז״ל רש״י לא יביאם בסל ובקופה לתת ג׳ וד׳ בתוך הקופה וישאם משום שנראה כמעשה דחול לשאת משאות אבל מביא על כתפו אחת או ב׳ דמוכח דלצורך י״ט היא או לפניו בידו עכ״ל: (ז) מדיחין כלים בשבת לצורך היום וכו׳ ברייתא בפרק כל כתבי אבל אסור להטביל וכו׳ משנה בפ״ב די״ט והא דכתב רבינו אבל אסור להטביל וכו׳ ולא אמר אסור להטביל וכו׳ הוא כדי להורות דהא דאסור להטביל אפילו לצורך שבת אסור דלא תימא דדוקא שלא לצורך שבת אבל לצורך שבת שרי להטביל דמ״ש הדחה דטבילת כלים משאר הדחת כלים דמותר לצורך שבת ולא חיישינן להני גזירות דחששו רבנן לגבי טבילה להכי אמר רבינו אבל אסור להטביל וכו׳ לקשר דין זה עם הקודם כלומר אע״ג דהדחת כלים בשבת שרי לצורך שבת אבל טבילת כלים אסור אפילו לצורך שבת דדוקא בטבילה במקוה שעל הרוב היא עומדת חוץ לבית איכא למיחש שמא יעבירנו ארבע אמות בר״ה משא״כ בהדחת כלי אכילה ושתייה שעל הרוב היא בתוך הבית ולמ״ד משום סחיטה בכלי אכילה ושתייה ליכא משום סחיטה ולמ״ד משום שמא ישהה פשיטא דליכא הכא הך חששא ולרבא דאמר משום דנראה כמתקן כלי היינו דוקא גבי טבילה דהאיסור הוא בגוף הכלי מיחזי כמתקן אבל הדחת כלים מדברים המאוסים אינו אלא כמסיר ממנו גרף של רעי ואין זה מתקן כלי וכ״כ ה״ר ירוחם דמטעם זה יכול להדיח הכוס ששתה ממנו העכו״ם יין ומביאו ב״י בסי׳ זה: (ח) ומותר לשפשף וכו׳ ברייתא בפ׳ במה טומנין ופירש״י דאע״ג דגריד דבר שאין מתכוין מותר כר״ש אבל בגרתקון פסיק רישיה הוא דודאי הוא גורד בכסף שהוא רך:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144